top of page
על הסיפורים
לפני הכל, אהבת הסיפורים שלי קשורה בשתי הסבתות שלי. נשים מדהימות, שחיו חיים מלאים וידעו לספר. כאן תוכלו לקרוא מעט עליהן:
סיפור. הוא מכשף, מעצים, מרפא ומנחם.
עוד כילדה קראתי ללא הפסקה וחלמתי בהקיץ על
אן שרלי, אמיל והקלברי פין, שהיו ונשארו חברים טובים.
גם לי, כמו לכל אחד מאיתנו, יש סיפורים שהשפיעו עלי והפכו להיות חלק מעולמי.
יש לי, כמו לכם, את הסיפור שעוזר לי בשעות קשות ומרים אותי על רגליי כמו עוף החול.
למדתי תיאטרון באוניברסיטה העברית,
אחר כך למדתי את אמנות הסיפור במשך שלוש שנים בבית אריאלה,
ומאז אני מספרת ללא הפסקה.
מילדות אהבתי סיפורים ומצאתי את עצמי ברבים מהם.
עם השנים אספתי סיפורים שאני אוהבת במיוחד ואותם אני מספרת:
מיתוסים ואגדות מיוון, הודו וסין, סיפורים עם ניחוח גפילטע פיש מן העיירה היהודית,
קלסיקות מצ'כוב ועד פירנדלו,
סיפורים מפריז, ירושלים וערים סמויות מן העין,
מישראל העכשווית וישראל של פעם.
צילום: בן יוסטר
בכל ערב שלי שזורים סיפורים אישיים,
למשל: איך הגעתי לירושלים?
לאן הוביל החיפוש אחר אמיל והבלשים בברלין?
למה באמת התחילה מלחמת יום הכיפורים?
איך ניצלנו מאכילת חתולים בפריז, ועוד.
כל הסיפורים נוגעים בחומרים מהם עשויים חיינו,
אהבה, זוגיות, חיי יומיום ועבודה, פיתויים ועמידה במבחנים, אומץ לב ופחד והרבה הרבה הומור.
כולם סיפורים שמצאו דרכם ללבי ואיני יכולה להיפרד מהם.
מפגשי הארוחות אצלי תמיד מלווים בסיפורים, אך אפשרי בהחלט שהסיפורים יפגשו אתכם במקומות אחרים
בירושלים, אצלכם או בטבע - אין שעה שלא אוהבת סיפורים.
סיפורי ירושלים מקסימים, סיפורי חידה מכשפים, דויד לוגסי וההוא מברלין, כולם מחכים לכם עם כוס יין.
bottom of page